הילדים>
מאבדן לתקווה

שרה, בת 22, עלתה לארץ מאתיופיה לפני חמש שנים עם ישראל, בנה בן השלוש. אבי הילד נשאר באתיופיה והיא חיה עם משפחתה בעיר בצפון הארץ. עקב קשיי העליה וההשתלבות בארץ התחילו לחצים בתוך המשפחה. שרה ובנה היו קרבנות לאלימות והשפלה מצד אביה של שרה. שרה הרגישה חלשה, לא מוגנת וחסרת ערך. היא לא הצליחה להגן על בנה ולתת לו תחושת ביטחון בארץ החדשה. מצבו של ישראל הדרדר, הוא הסתגר, מעט לדבר ולאכול. במהלך הזמן הגיעו דיווחים מהגננת כי ישראל אינו מתמיד להגיע והקשר עם אמו נותק כמעט לחלוטין. בשלב זה התערבו רשויות הרווחה בכוונה להוציא את ישראל למסגרת חוץ-ביתית. 
שרה איימה להתאבד, תחושתה הייתה כי הדבר היחידי שנשאר לה בעולם הוא בנה יחידה, ישראל. היא ידעה כי בלעדיו אביה יגרשה מהבית.
בפנייה של פקידת הסעד אל יחידת האמהות של בית שבתי לוי ולאחר היכרות עם שרה, הוחלט לשלבה ביחידת האמהות. 
שרה שהתה ביחידה כשנה וחצי, במשך זמן זה היא עברה תהליך שיקומי שבנה את זהותה, הביטחון האישי והעצמי שלה וחיזק את כישורי ההורות שלה. ישראל התחיל לפרוח, הוא הלך לגן, מצא חברים והחשוב ביותר מצא את האמון והביטחון בקשר עם אמו. כמו כן, נוצרו קשרים עם המשפחה המורחבת של שרה וכך נוצרה מערכת תמיכה. כיום חיים השניים בדירת "עמיגור", שרה מתפרנסת בכוחות עצמה, ישראל משולב בבית ספר יסודי והוא תלמיד מצטיין. 
מידי כמה חודשים באים שרה וישראל לבקר את הצוות שהעניק להם התחלה חדשה ותקווה לעתיד טוב יותר.

בניית אתריםבניית אתרים 
בית שבתי לוי רח' מונטיפיורי 15,חיפה 33725 , טלפון 8374259- 04